הי, אני רוני כצמן,
מאז ומעולם אהבתי אמנות כמתבוננת וכיוצרת. צבעים הילכו עלי קסם… הבית שבו גדלתי שפע צבעים, מכחולים, חרוזים, חוטים וחומרי יצירה שונים ומשונים. אבל לצד אהבתי הגדולה לגעת בחומר, חוויתי תסכול גדול בין מה שרציתי שיצא וראיתי לנגד עיני לבין מה שנוצר בפועל.
בסופו של דבר הפרפקציוניזם והביקורת העצמית הביאו בסופו של דבר לשיתוק ולנטישת האמנות לשנים רבות מאוד. פשוט לא העזתי לגעת בצבעים ולא זכרתי את הדבר שאליו כמהה נשמתי.
לפני כעשור, בעקבות משבר אישי, יצאתי למסעות נפש עמוקים במסגרת לימודי תרפיה בטבע והתמקדות (focusing) – אלה הביאו להפשרה של הקיפאון היצירתי שלי ויצרו עבורי שפה חדשה אל עצמי. שפה של רשות לחקור, לשחק, ואפילו: לטעות!
במהלך אותן שנים חזרתי לצייר. בהתחלה מנדלות ובהמשך כל מיני ועל כל דבר: מה שיצא תחת ידיי הפתיע והקסים אותי. ציירתי הרבה על אבנים, על מקלות, על עציצים ועל קנוואסים…..את מה שציירתי עיטרתי בנקודות בעזרת קיסמי עץ ושיפודים ובמנקדים קטנים שקיבלתי מאמי במתנה – הנקודות היפנטו אותי….פשוט, לא יכולתי להפסיק.
ככל שהעמקתי אל תוך היצירה הזו הבנתי שיש לה שם: דוט-ארט ויש שפע אדיר של יוצרים עכשוויים היוצרים בה, אך לא פחות מזה: ישנה היסטוריה עשירה, ססגונית ומרתקת של יצירה בנקודות (הבולטת מכולן היא כמובן תרבות הילידים האוסטראליים, האבוריג’ינים) הבנתי שאני רוצה לחלוק את החוויה הזו של יצירה בנקודות עם עוד ועוד אנשים.