שמי אילנה מושל. אני יוצרת עבודות פסיפס על פריטים ייחודים תוך שימוש בתכשיטים, חרוזים, בדי תחרה ועוד.
הכל התחיל מרצון לזכור ולהזכיר את תלאותיה של אימי בתקופת השואה .
אימי זיכרונה לברכה, אדית גולץ לבית גוטר, ילידת גרמניה, הוסתרה במשך כשנתיים על ידי משפחת קומן מהכפר אנה פאולונה שבהולנד. בזכותם ניצלו חייה. לימים הוכרה המשפחה כחסידי אומות עולם.
לכבודם, ולזיכרה של אימי, התחלתי לשבץ פסיפסים מתכשיטים על גבי נעלי עץ הולנדיות שהיו ברשותי. מאחר ומשפחת קומן מנתה תשע נפשות, יצרתי פסיפס של תכשיטים על תשעה זוגות נעליים שאספתי במגוון גדלים, צבעים וסגנונות.
מכאן, הדרך והמוזה להמשך עבודות השיבוץ פשוט פרצה ממני.. ערך הקיימות, המהווה נר לרגליי, מביא אותי ללקט פריטים שאני אוהבת, כאלה שאין בהם כל צורך או שימוש. באמצעות “מיחדוש” (מחזור וחידוש) אני הופכת אותם ליצירות אומנות צבעוניות, ססגוניות וייחודיות. את חומרי הגלם לעבודותיי אני אוספת ממקורות שונים ומגוונים כמו חברים, שווקי יד שנייה בארץ ובעולם וכמובן מהאוסף הפרטי שלי ושל משפחתי.
בין הפריטים השונים ניתן למצוא קומקומים, גיטרות, פמוטים, בובות תצוגה, מסגרות ועוד. בעבודותיי אני בוחרת את הפריט, מניחה לפני את הקופסאות הגדושות בתכשיטים מפורקים, בוחרת את העיצוב ההתחלתי, ומדביקה אחד אחד לפי הרגש והזרימה היצירתית באותו הרגע. אחר כך, ממשיכה לאזור אחר בפריט באותו האופן.
תהליך היצירה גורם לי לרוגע, שלוות נפש וחווית זרימה שסייעו לי לעבור את סגרי הקורונה ולהתמודד עם הלחץ, חוסר הוודאות והריחוק ממשפחתי.
בעתיד הקרוב אני מתכננת ומצפה להציג את פרויקט הנעליים ההולנדיות – הניצוץ שהדליק את היצירה שלי, בתערוכות ומוזיאונים בעלי זיקה לנושא השואה, במטרה לכבד, להוקיר ולהנציח את המשפחה היקרה שבזכותה אני ומשפחתי חיים, וכמובן את זכר אימי היקרה.
