דר' טל שורץ-גרניט אמנית גלילית בוגרת בצלאל דוקטור לפסיכולוגיה.
המפגש והדיאלוג הפנימי שלי כאמנית ויוצרת מונע מתוך עולמות פנימיים וחיצונים ומפגשים רב תרבותיים. שיחות נפש וחילופי עונות, מוסיקה מתנגנת או סרט המעורר רגשית מביאים אותי ישר לעולמות חומרים מגוונים היוצרים שפה משותפת על גבי קנבס, אבן, עץ סחף או כל חומר אחר.
כל מה שנע סביבי ובתוכי מתורגם ליצירה כאשר לרוב אין היא מתוכננת מראש ורק לקראת סופה מתרכזים החומרים לקומפוזיציה ודימויים ברורים ובהירים יותר.
הים הפתוח וההליכה על חופיו מהווים בעיקר את מירב השראתי ליצירה וכך גם החומרים הנאספים לסטודיו. החומרים מחוף הים נשארים טבעיים כמעט כמו במערומיהם הם מספרים את סיפורם ובדרך כלל הם משתלבים בסיפור ובמסע שעושים מטופלי בשיחות הנפש העמוקות והתהומיות בחדר הטיפול.
אלו עם אלו רוקמים בעדינות מרקמים אנושים ומרגשים אותי בכל פעם מחדש ויוצרים אצלי קטליזטור פנימי להמשיך את המסע המתחיל בשניים בטיפול הקליניקה ומסתיים ביני לבין עצמי עם החומר והיצירה בסטודיו. לכן היצירה שלי אינטואיטיבית ומרגשת אותי בכל פעם מחדש ואינה דומה ליצירה שנולדה לפניה.
לכל אחת מהיצירות תעודת זהות משלה ותוקף ריגשי משלה.
לימים רבים של תשוקת יצירה
טל שורץ-גרניט
מחברת הספר 'יצר ויצירה' השילוב בין אנליזה קבוצתית והטיפול באומנות.
בתערוכת עוצמת הרכות הציגה את הפסל 'האומנם'
על יצירה לחודש הגאווה:
שם היצירה: SEAT
אנשים מפתחים יחס אישי לכיסא עליו הם יושבים.
לכל אחד בביתו הכיסא המועדף עליו ובכלל כיסאות הינם רהיט אשר מציין מעמד ועיסוק.
כיסא יכול להיות חפץ הנתפס כאינטימי ומסמל טרטוריה, משמעות דתית או פוליטית.
במובנים מטאפוריים ופילוסופים של יצירה זו הכיסא מהווה השראה ודיון ליושבים עליו
להתבונן ולבחון את מקומם בעולם תוך שייכות וזהות.
בחודש הגאווה הכיסא מזמין לשבת עליו בהוד והדר ללא בושה,
ללא הסתרה ולסמן טריטוריה שאינה נחבאת אלא יוצאת בגאווה ונותנת חופש ביטוי לכל גזע, מין וצבע.
השטיח האדום המוביל לכיסא מזמין את הקהל לצעוד בטקסיות, כבוד וקבלה את הקהילה הגאה.
בתערוכת 'ריקוד עוף החול' הציגה את הפסל 'לרקוד חצי דקה'
