פאני ששפורטה
ילידת צרפת, עלתי לארץ עם המשפחה בגיל 12 ( ב- 1968). ההתאקלמות בארץ הייתה טובה מאד אולי בזכות כישורי האומנות והספורט שליוו אותי מגיל קטן, בניהם המצלמה שליוותה אותי כבר מגיל 11 עוד בצרפת.
בוגרת בליך, בצלאל במחלקה לעיצוב סביבתי ובוגרת הטכניון בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים.
למרות שהצילום ליווה אותי כל החיים, העיסוק בו תמיד היה ברמת תחביב, כולל קורסים בקמרה אובסקורה, ולא ברמה מקצועית.
רק לפני מספר שנים התחלתי בחיפוש אחר ביטוי אומנותי
באמצעות הצילום.
העיסוק בצילום ככלי אומנותי מבחינתי, אינו מתיחס לצילום כהנצחת אירוע, הנצחת רגע, נוף או אנשים אלא יותר לכיוון ביטוי קומפוזיציה, אבסטרקט, טקסטורה, צבע, צורה, תנועה.. בשילוב איתור הנפשות וסיפור בקטעים המצולמים.
בשלב זה עיקר הצילומים האומנותיים מתרכזים בחומרים הטבעיים- גזעי עצים, מסלעות, קרקע, וגם לעיתים חומרי בניין מתישנים.
שלב נוסף בחיפוש אחר ביטוי אומנותי הביא אותי ליצירת קומפוזיציות ממשחק עם צילום מקטע מסוים באמצעות, הכפלה, תמונת ראי בכיוונים שונים וע"י כך, יצירת תמונה חדשה, שונה ומורכבת יותר עם אפילו אמירה חדשה.
העיסוק בצילום כביטוי אומנותי הוא למעשה מסע חיפוש אין סופי של העין, המחשבה, הדימיון והיצירה המפעיל את כל החושים, הן של היוצר והן של המתבונן.
הרצון לשתף את המתבונן ביצירה מביא אותי לרב, לוותר על הגדרת שם לצילום/ עבודה. נעים לי לשמוע מפי המתבונן מה הוא רואה בצילום, איך חושיו מתרגמים את המראה הנגלה אליו ואיך הוא מגדיר את התרשמויותיו, סוג של יצירת אומנות נלוות לכל אחד מהצילומים שלי, סוג של חיפוש נוסף המתבטא בשיתוף המתבונן במתן פרשנות והגדרה לכל צילום כפועל יוצא מערכיו, תפיסות החיים שלו, התרשמותו והבנתו את המשתקף לפניו.
